צור קשר

חֲדָשׁוֹת

מלכת הצעקה: מורשת הסלאש של ג'נט ליי

יצא לאור

on

מלכות צעקה ואימה אינן נפרדות. מאז ימיו הראשונים של קולנוע האימה, השניים הלכו יד ביד. נראה שמפלצות ומשוגעים פשוט לא מצליחים לעזור לעצמם, ונמשכים אל היפים המובילים שחייבים להתמודד עם סכנות יוצאות דופן ולקוות לשרוד את הסיכויים המחרידים שנערמים נגדם.

כשחושבים על זה, המשוואה של זיכיון אימה מוצלח בנויה על פחדים. אין ספק שזה צריך ללכת בלי לומר, נכון? ובכל זאת, מה גורם לסרט להפחיד אותנו? אתה יודע למה אני מתכוון. הסרטים שנדבקים איתך הרבה אחרי שצפית בהם.

זה יותר מ- “BOO! הר, הר יש לי אותך, "רגעים. הפחדים האלה זולים וקלים מדי. גם לא הייתי אומר שהכל מסתבך, למרות שההשפעות הגסות יכולות לסובב את הבטן שלנו לקשרים, בסופו של יום הם קרים אם אין חומר מאחוריהם.

אז מה זה שגורם לנו לזכור סרט אימה, ולא רק לזכור אותו, אלא לדון בו, לשבח אותו, (אם יש לנו מזל גדול) לאבד את דעתנו עליו?

(תמונה באדיבות iheartingrid)

תווים. לא ניתן להדגיש מספיק שדמויות יבנו או ישברו סרט אימה. זה כל כך פשוט: אם אנחנו לא מקפידים על הדמויות בסרטים מדוע אנחנו צריכים להיות מוטרדים כשהם בסכנה? כאשר אכפת לנו מההובלות שלנו אנו פתאום מוצאים את עצמנו חולקים את חרדתם.

אתה זוכר מה הרגשת כאשר לורי סטרודה הקטנה (ג'יימי לי קרטיס) ראתה את הצורה בוהה בה דרך החלון? מייקל מאיירס (ניק קאסל) היה לאור יום ללא טיפול בעולם. בוהה. הִתגַנְבוּת. מחכה בסבלנות גיהינום. חלקנו את הדאגה של לורי.

או כשננסי תומפסון (הת'ר לנגנקאמפ) נלכדה בתוך ביתה, לא הצליחה להימלט או לשכנע את הוריה שלה שפרדי קרוגר בא לקרוע אותה מבפנים.

(תמונה באדיבות Emporium Static Mass)

יש גם את הניצולה הבודדת של מחנה הדם, אליס (אדריאן קינג). כשכל חבריה מתים, אנו רואים את הגיבור היפה שלנו בטוח בסירת קאנו על אגם קריסטל. אנו חולקים נשימה של הקלה כשהמשטרה מופיעה וחושבים שהיא ניצלה. עם זאת, כשג'ייסון (ארי להמן) פרץ מהמים השלווים היינו המומים כמוה.

אנו משתתפים גם בזעם ובניצחון של הנשים המובילות שלנו, וכשמדובר באימה יש לנו המון כישרון יפה להריע. עם זאת, מכל מלכות הצעקות האהובות עלינו, איננו יכולים להכחיש את עצמות ההשפעה של אישה אחת על כל הז'אנר.

אני מדבר על ג'נט ליי, זוכת פרס גלובוס הזהב. הקריירה שלה הודגשה עם כוכבי שותפים עטורי פרסים כמו צ'רלטון הסטון, אורסון וולס, פרנק סינטרה ופול ניומן. אם כן, קורות חיים מרשימים, אך כולנו יודעים למי אנו מקשרים אותה בצורה הטובה ביותר, אלפרד היצ'קוק.

(תמונה באדיבות Vanity Fair)

בשנת 1960 פרץ פסיכו את דלתם של כמה טאבו והציג בפני הקהל המרכזי את מה שיהפוך להנחיות המודרניות המקובלות של סרטי סלאש.

אם להיות הוגנים לחלוטין, כשמדובר בסרט פורץ הדרך הזה, הקהל זוכר שני שמות מעל כולם - ג'נט לי ואנתוני פרקינס. זה לא אומר שאחרים לא הבריקו בהופעות שלהם, אבל ליי ופרקינס לא יכלו שלא לגנוב את ההצגה.

באתי לראות את פסיכו הרבה יותר מאוחר בחיים. הייתי בסוף שנות ה -20 לחיי ותיאטרון מקומי הציג את הסרט כחלק מפסטיבל אלפרד היצ'קוק. איזו הזדמנות פלטינה לראות סוף סוף את הקלאסיקה הזו! התיישבתי בתיאטרון מואר באור עמום ולא היה מושב אחד ריק. הבית היה מלא באנרגיה.

אהבתי כמה הסרט לא שגרתי. ג'נט ליי, הגיבורה הראשית שלנו, גילמה ילדה רעה, שעד היום היא די מפתיעה. אבל היא עושה זאת בכיתה חלקה ובסגנון שאי אפשר להכחיש, אנחנו לא יכולים שלא לשרש אותה.

יש משהו מטריד מאוד בסצנה שלה עם נורמן בייטס של אנתוני פרקינס, משהו אתרי כהה שכולנו מרגישים שקורה בין השניים. באותה סצנת ארוחת ערב צנועה, אנו רואים דרך עיניו של טורף שמסכם את טרפו.

(תמונה באדיבות NewNowNext)

כמובן שאלו דברים שכולנו כבר יודעים. שום דבר חדש לא בא לידי ביטוי כאן, אני מודה בכך, אך למרות שידעתי את הסיפור וכבר ידעתי למה לצפות, הכימיה בהופעה המשותפת שלהם עדיין משכה אותי פנימה כאילו לא היה לי מושג למה אני עומד.

אנחנו רוצים שהיא תצא משם. אנו יודעים מה יקרה ברגע שהיא תחזור לחדר המוטל שלה. בטח שהיא נראית בטוחה מספיק, אבל כולנו יודעים טוב יותר. המקלחת מופעלת, היא נכנסת פנימה וכל מה שאנחנו יכולים לשמוע זה הצליל היציב של מים זורמים. אנו צופים בחוסר אונים כשצורה גבוהה ודקה פולשת למרחב האישי שלה.

כשווילון המקלחת נמשך לאחור והסכין המנצנצת הועלה הקהל צרח. ולא יכולתי להפסיק לצרוח. הצופים היו חסרי אונים כמו דמותו של ליי, וצווחו יחד איתה כשפופקורן עף לשמיים.

כשהדם נשטף לטמיון והבטתי בעיני דמותו חסרת החיים של ליי הוא היכה אותי והכה בחוזקה. זה עדיין עובד, חשבתי. אחרי כל השנים (העשורים האלה) הנוסחה של שני השחקנים האלה בידי במאי אגדי עדיין הפעילה את הקסם השחור שלה על הקהל כדי להחריד ולרגש את כולנו.

(תמונה באדיבות ספר הספרים FictionFan)

הכישרונות המשולבים של פרקינס, היצ'קוק וליי ביססו את ז'אנר הסלאשרים שהתעורר לאחרונה. ז'אנר שבתה, ג'יימי לי קרטיס, תשפיע עוד יותר בסרט קטן בשם ליל כל הקדושים.

בואו נהיה כנים באכזריות כאן. בלי ההופעה עוצרת הנשימה של ג'נט ליי בפסיכו, הסרט לא היה עובד. אחרי הכל, מי עוד יכול היה נורמן בייטס לפרוץ למוות אם היא הייתה בטוחה מהתסריט? בטוח שמישהו אחר יכול היה לנסות את התפקיד, אבל אלוהים אדירים, כפי שהוכחה הגרסה המחודשת, ההופעה של ליי אינה ניתנת להחלפה.

אני אומר שהיא נשאה את הסרט? כן אני כן. גם לאחר הרצח המזעזע של דמותה נוכחותה עדיין ניכרת לאורך כל שאר הסרט. ליי הצליחה לקחת סרט אחד וליצור היסטוריית אימה שאין שני לה, הופעה שאנחנו חייבים לה כל הכרת תודה.

האם יכול להיות שללא תפקידה בפסיכו של היצ'קוק ז'אנר הסלאשים לא היה קורה עד מאוחר הרבה יותר, אם בכלל? בשתי דרכים אולי כן.

ראשית, פסיכו נתן לקהל לטעום מטורפים המניפים סכינים שעקבו אחר יפהפיות שלא ידעו כשהם היו הפגיעים ביותר שלהם.

שנית, לי ממש הוליד אליל. שנים אחרי פסיכו, בליל כל הקדושים של ג'ון קרפנטר, קרטיס הרימה את המעטה המלכותי של אמה והמשיכה לעשות מורשת אימה משל עצמה. כזה שהשפיע על חייה של כל אוהד אימה מאז.

אמא ובת היו מופיעים יחד על המסך בקלאסיקה נוספת של אימה - ובסרט הרוחות האישי האהוב עלי ביותר - הערפל. סיפור נקמה מפחיד על הזוועות האורבות במעמקי האוויר של הנעלם.

(תמונה באדיבות film.org)

היינו רואים את האם והבת מתאחדות פעם נוספת עם יום השנה העשרים של ליל כל הקדושים, H20. שוב ג'יימי לי קרטיס חזרה על תפקידה האיקוני כלאורי סטרודה, אך הפעם לא כבייביסיטר, אלא כאם הנלחמת על חיי ילדה שלה נגד אחיה הרוצח, מייקל מאיירס.

נראה שאימה עמדה עמוק במשפחתם על המסך ומחוצה לו. הנשים המדהימות האלה פשוט לא יכולות שלא לגרום לנו לצרוח, ואנחנו אוהבות אותן בגלל זה.

ג'נט לי הייתה השנה בת 90. תרומתה לאימה לא יסולא בפז. למרבה הצער, היא נפטרה בגיל 77 והצטרפה לשורות המכובדות של מלכות צרחות כמו פיי ריי, אך מורשתה תעלה על כולנו.

האזינו לפודקאסט 'Eye On Horror'

האזינו לפודקאסט 'Eye On Horror'

לחץ כדי להגיב

עליך להיות מחובר בכדי לפרסם תגובה התחברות

השאירו תגובה

חֲדָשׁוֹת

"מיקי נגד וויני": דמויות ילדות איקוניות מתנגשות בסרט מפחיד נגד סלאש

יצא לאור

on

iHorror צולל עמוק לתוך הפקת סרטים עם פרויקט חדש ומצמרר שבטוח יגדיר מחדש את זיכרונות הילדות שלך. אנחנו נרגשים להציג "מיקי נגד וויני," חותך אימה פורץ דרך בבימויו גלן דאגלס פקרד. זה לא סתם חותך אימה; זהו עימות פנימי בין גרסאות מעוותות של אהובי הילדות מיקי מאוס ו-פו הדב. 'מיקי נגד וויני' מפגיש את הדמויות שעכשיו הן ברשות הציבור מספרי 'פו הדב' של א.א. מילן ומיקי מאוס משנות ה-1920 'וילי ספינת הקיטור' קריקטורה בקרב VS כמו שמעולם לא נראה.

מיקי נגד וויני
מיקי נגד וויני פוסטר

העלילה מתרחשת בשנות העשרים של המאה הקודמת, והעלילה יוצאת לדרך עם נרטיב מטריד על שני אסירים שנמלטים לתוך יער ארור, רק כדי להיבלע במהותו האפלה. מהר קדימה מאה שנים, והסיפור מתפתח עם קבוצת חברים מחפשי ריגושים שהחופשה שלהם בטבע משתבשת בצורה נוראית. הם יוצאים בטעות לאותו יער ארור, ומוצאים את עצמם פנים אל פנים עם הגרסאות המפלצתיות כעת של מיקי וויני. מה שאחריו הוא לילה מלא אימה, כאשר הדמויות האהובות הללו עוברות מוטציות ליריבים מחרידים, משחררות טירוף של אלימות ושפיכות דמים.

גלן דאגלס פקארד, כוריאוגרף מועמד לאמי שהפך ליוצר קולנוע הידוע בעבודתו על "פיצ'פורק", מביא לסרט זה חזון יצירתי ייחודי. פקארד מתאר "מיקי נגד וויני" כמחווה לאהבתם של מעריצי האימה לקרוסאוברים איקוניים, שלעתים קרובות נותרו רק בגדר פנטזיה בגלל מגבלות רישוי. "הסרט שלנו חוגג את הריגוש שבשילוב דמויות אגדיות בדרכים בלתי צפויות, ומגיש חוויה קולנועית מסויטת אך מרגשת," אומר פקארד.

הופק על ידי פקארד ושותפתו היצירתית רייצ'ל קרטר תחת הכרזת Untouchables Entertainment, ואנתוני פרניקה משלנו, מייסד iHorror, "מיקי נגד וויני" מבטיח לספק תמונה חדשה לגמרי על הדמויות האייקוניות הללו. "תשכח ממה שאתה יודע על מיקי וויני," פרניקה מתלהבת. "הסרט שלנו מציג את הדמויות הללו לא כדמויות רעולי פנים בלבד, אלא כאימהות שעברו טרנספורמציה, חיה-אקשן, הממזגות תמימות עם רשעות. הסצנות האינטנסיביות שנוצרו עבור הסרט הזה ישנו את האופן שבו אתה רואה את הדמויות האלה לנצח."

כרגע מתנהלת במישיגן, ההפקה של "מיקי נגד וויני" היא עדות לפריצת גבולות, שאימה אוהבת לעשות. בעוד iHorror יוצאת להפקת סרטים משלנו, אנו נרגשים לחלוק את המסע המרגש והמפחיד הזה איתך, הקהל הנאמן שלנו. הישארו מעודכנים לעדכונים נוספים בעודנו ממשיכים להפוך את המוכר למפחיד בדרכים שלא דמיינתם.

האזינו לפודקאסט 'Eye On Horror'

האזינו לפודקאסט 'Eye On Horror'

להמשך קריאה

סרטים

מייק פלנגן עולה על הסיפון כדי לסייע בהשלמת "שלבי אוקס"

יצא לאור

on

שלבי אלונים

אם עקבת כריס שטוקמן on YouTube אתה מודע למאבקים שהיו לו להשיג את סרט האימה שלו שלבי אוקס גָמוּר. אבל יש חדשות טובות לגבי הפרויקט היום. מְנַהֵל מייק פלאנגן (Ouija: Origin Of Evil, Doctor Sleep ו-The Haunting) מגבה את הסרט כמפיק שותף, מה שעשוי לקרב אותו הרבה יותר ליציאתו לאקרנים. פלנגן הוא חלק מהקולקטיב Intrepid Pictures הכולל גם את טרבור מייסי ומלינדה נישוקה.

שלבי אוקס
שלבי אוקס

שטוקמן הוא מבקר סרטים ביוטיוב שנמצא על הפלטפורמה כבר יותר מעשור. הוא נבדק על כך שהודיע ​​בערוץ שלו לפני שנתיים שהוא לא יבקר סרטים שליליים יותר. עם זאת בניגוד לאמירה זו, הוא ערך חיבור ללא ביקורת על ה-pand מאדאם ווב לאחרונה אמר, כי במאי האולפנים מחזיקים בזרועות חזקות ליצור סרטים רק כדי לשמור על זכיונות כושלים בחיים. זה נראה כמו ביקורת מחופשת לסרטון דיון.

אבל שטוקמן יש לו סרט משלו לדאוג. באחד הקמפיינים המצליחים ביותר של קיקסטארטר, הוא הצליח לגייס למעלה ממיליון דולר עבור סרט הבכורה שלו. שלבי אוקס שנמצא כעת בפוסט פרודקשן. 

אני מקווה שבעזרת פלנגן ואינטרפיד, הדרך אל שלבי אוק ההשלמה מגיעה לסיומה. 

"זה היה מעורר השראה לראות את כריס פועל לקראת החלומות שלו במהלך השנים האחרונות, ואת העקשנות והרוח עשה זאת בעצמך שהוא הפגין בזמן שהביא שלבי אוקס לחיים הזכיר לי כל כך הרבה את המסע שלי לפני יותר מעשור", פלנגן אמר לי מועד אחרון. "זה היה כבוד לצעוד איתו כמה צעדים בדרכו, ולהציע תמיכה בחזון של כריס לסרט השאפתני והייחודי שלו. אני לא יכול לחכות לראות לאן הוא ילך מכאן".

שטוקמן אומר תמונות ללא חת נתן לו השראה במשך שנים ו"זה חלום שהתגשם לעבוד עם מייק וטרבור על הסרט הראשון שלי".

המפיק אהרון ב' קונץ מ-Paper Street Pictures עובד עם שטוקמן מתחילת הדרך, נרגש גם הוא משיתוף הפעולה.

"עבור סרט שהיה כל כך קשה לצאת לדרך, מדהים שהדלתות שנפתחו לנו אז", אמר קונץ. "ההצלחה של הקיקסטארטר שלנו ואחריה המנהיגות וההדרכה המתמשכת של מייק, טרבור ומלינדה היא מעבר לכל מה שיכולתי לקוות לו."

מועד אחרון מתאר את העלילה של שלבי אוקס באופן הבא:

"שילוב של סרטים דוקומנטריים, קטעי צילום מצויים וסגנונות קטעי קולנוע מסורתיים, שלבי אוקס במרכז החיפושים המטורפים של מיה (קמיל סאליבן) אחר אחותה, ריילי, (שרה דורן) שנעלמה בצורה מבשרת רעות בקלטת האחרונה של סדרת התחקירים שלה "פרנואידים פארנורמליים". כשהאובססיה של מיה גוברת, היא מתחילה לחשוד שהשד הדמיוני מילדותה של ריילי אולי היה אמיתי".

האזינו לפודקאסט 'Eye On Horror'

האזינו לפודקאסט 'Eye On Horror'

להמשך קריאה

סרטים

תמונת 'MaXXXine' החדשה היא ליבת תחפושות טהורה משנות ה-80

יצא לאור

on

A24 חשפה תמונה חדשה כובשת של מיה גות' בתפקידה כדמות הכותרת ב "MaXXXine". מהדורה זו מגיעה כשנה וחצי לאחר הפרק הקודם בסאגת האימה הרחבה של טי ווסט, שמכסה יותר משבעה עשורים.

MaXXXine טריילר רשמי

האחרון שלו ממשיך את קשת הסיפור של כוכבנית שואפת עם פרצוף נמש מקסין מינקס מהסרט הראשון X שהתרחש בטקסס בשנת 1979. עם כוכבים בעיניים ודם על ידיה, מקסין עוברת לעשור חדש ולעיר חדשה, הוליווד, במרדף אחר קריירת משחק, "אבל בתור רוצח מסתורי עוקב אחר הכוכבניות של הוליווד , שובל של דם מאיים לחשוף את עברה המרושע".

התמונה למטה היא תמונת מצב אחרונה שוחרר מהסרט ומראה את מקסין במלואו כיפת רעמים לגרור בין קהל של שיער מתגרה ואופנת שנות ה-80 מרדנית.

MaXXXine אמור להיפתח בבתי הקולנוע ב-5 ביולי.

האזינו לפודקאסט 'Eye On Horror'

האזינו לפודקאסט 'Eye On Horror'

להמשך קריאה